Tel: 054-4733647 Email: aviel76@zahav.net.il
  • עמוד הבית
  • דוקטורט
  • טיפול אנליטי קבוצתי
  • הרצאות
  • צור קשר
  • עמוד הבית
  • דוקטורט
  • טיפול אנליטי קבוצתי
  • הרצאות
  • צור קשר
  • עמוד הבית
  • דוקטורט
  • טיפול אנליטי קבוצתי
  • הרצאות
  • צור קשר
  • עמוד הבית
  • דוקטורט
  • טיפול אנליטי קבוצתי
  • הרצאות
  • צור קשר
דוקטורט
ראשי » דוקטורט – על מקורות החוק המוסרי

דוקטורט – על מקורות החוק המוסרי

 "קאנט ופרויד: על מקורות החוק המוסרי"

אחת הבעיות החשובות בפילוסופיה של המוסר  היא איתור או קביעת המקור של החוק  המוסרי, ואחת ההנחות הרווחות בעניין זה היא שערכים מוסריים ועקרונות מוסר קיימים לכאורה "באופן אפריורי", כלומר באופן בלתי תלוי בבני אדם פרטיים ובנבדל ממעשיהם הקונקרטיים. בהתאם לעמדות אלה, המקור לערכים עשוי להחשב כטרנסצנדנטי, מיוחס כביכול לאל בעל תודעה מושלמת, או טמון כביכול באידיאות שהן קבועות ונצחיות.

הנחה "אובייקטיביסטית" אחרת היא שעקרונות המוסר ראויים להנתן על ידי התבונה כחוק כללי והכרחי (ולפיכך בעל תוקף מעין אובייקטיבי), שהוא אפריורי להתרחשות, לרגשות ולסיטואציות בכלל של החיים הממשיים.

הנחה הפוכה, ומבחינה מסוימת מנוגדת לזו, היא שכללי המוסר מקורם ברגשותיו או ביצריו של האדם.

בעבודת הדוקטורט תיארתי קווי יסוד של הטענה הנורמטיבית, טענתו המובהקת של קאנט בתורת המוסר, שלפיה ראוי לחוק המוסרי לשכון בתבונה, וקווי יסוד של טענה דסקריפטיבית, טענתו המובהקת של פרויד באשר למקור החוק המוסרי, שגורסת שחוקי המוסר משקפים מצבים רגשיים בנפש האדם. על רקע זה אני מציגה דמיון מעניין בין עמדותיו הנורמטיביות של פרויד במוסר לבין עמדתו המובהקת של קאנט  בתורת המוסר, וכן דמיון בין תיאוריו של קאנט באשר להתנהגות בני האדם לבין תכני טענתו הדסקריפטיבית של פרויד באשר למקור המוסר.

הראיתי שלמרות המוטיבציות השונות שמנחות את חקירותיהם של קאנט ושל פרויד ניתן בכל זאת לחלץ הנחות יסוד משותפות שמעצבות דמות דומה של אדם, אשר מעמדו בעולם כפול, כך שמחד הוא פועל בעולם הכפוף לדטרמיניזם של הטבע, ומאידך אמור, באמצעות התבונה, לחלץ עצמו מהמכניזם הטבעי ולהיעשות פועל תבוני, וככזה גם חופשי ומוסרי.

שאלות נוספות בהן דנתי בעבודתי הן: מה הזיקה בין חירות לאושר? מה הזיקה בין מוסריות לבריאות נפשית? מהו מקור רגש האשמה והתפתחות המצפון? האם קיימת מקבילה בהגות פרויד לרגע ההכרעה האתי שבו, לפי קאנט, האדם אמור להיקבע כטוב או כרע מהבחינה המוסרית? האם קיימת מקבילה בהגות פרויד למושגיו של קאנט בדבר האוטונומיה של בני האדם והכרת הכבוד לחוק המוסרי, בבחינת מניעים טהורים של התבונה לפעולה המוסרית ועוד.

בסיום העבודה הצגתי את עמדתו הביקורתית של הרברט מרקוזה ביחס למושג התבונה כפי שהתפתח במסורת של הפילוסופיה המערבית ובתוך כך בעידן הנאורות, וביחס ליכולתה (של התבונה) להוות מקור לשחרור בני האדם בחברה דכאנית.

קאנט ופרויד - נכתב על ידי רועית דהן
עמודים
  • אודות
  • דוקטורט – על מקורות החוק המוסרי
  • הרצאות
  • טיפול אנליטי קבוצתי
  • מאמרים
  • מבוא לספר קאנט ופרויד על מקור החוק המוסרי
  • צור קשר
עמודים
  • אודות
  • דוקטורט – על מקורות החוק המוסרי
  • הרצאות
  • טיפול אנליטי קבוצתי
  • מאמרים
  • מבוא לספר קאנט ופרויד על מקור החוק המוסרי
  • צור קשר
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד